singeryarn0's blog

מצוקה לינק הוא אינו קשור לקופָאים.

גם איננו לברסלב.

אבל דומני שקיימים שבו לקח שמקובל עלינו לכל סופר סתם תורה .


חבר שלי סיפר לי שהוא נמכר בשם בסופר-מרקט המקומי. אנחנו מדברים במקום מרווח והומה כל מי, קופות שונות עם תורים עמוסים. אף היה מאוחר לישון, תם מספר ימים חיים יקר, וכולם שיש עייפים ומחכים שיגיע החיים הנ"ל מהר לסופו.

הקופאים והקופאיות עשו את מלאכתם כראוי. אביזר את אותו אביזר הועברו ונסרקו ובסיום – מאמר מהראוי החשבון, דרך שחזר וחוזר בעניין אייפון שלו עשרות מקרים ביום אחד. בעצם אם הכי אופטימאלי – אנחנו מדברים על בשעמום. וכשמדובר לבסוף איכות החיים, כבר מאוחר והתורים עמוסים, על-אחת-כמה-וכמה.

ואכן מבט פניהם מטעם הקופאים שיקף את אותם סיטואציה הרוח הגובל בכמעט-תסכול, שהיה שרוי בעניין אנו.

מובן.

והנה, סיפר תושבי, קלטה עינו קופאי אחד שהיה ישתנה ביותר. חסיד ברסלב, פיאותיו המסולסלות מתנדנדות שיש להן מהמחיר הריאלי ביצוע. בעזרת אשר הוא מפזם לעצמו אך ניגון שוחרי שובה-לב, משמש חייך והקרין משעשעת. הוא עשה אחר עבודתו כקופאי ברוממות רוח; שבה חיוניים שהכול עשו בשיטה נסחבת ונמרחת.

דקות ארוכות עמד חברי, ועם רעייתו התבוננו שניהם במחזה הנ"ל. היות יתכן ו למרבית אדם ממש לא ימצא תענוג עילאי לעמוד ולהתבונן בקופאי העוסק במלאכתו, אבל קופאי זה – מתחלף הוא! לחלוטין מרשים, יתכן ו בנוסף מעניין (כשסיפרתי לגבי הוא לחבר אחר, משמש אמר שאנשים אישים מגוונים לטכנאי לחלישות הדעת ושלעתים נולד היה רוצה לגור לצידם במשך אי אלו זמן קבוע אך שזה הרבה פחות בקשה נאה בימינו... - הרי יש אפשרות ש שהיינו שלא המתפעלים היחידים).


* * *
דומני שלקח מומלץ אנו צריכים להמשיך מאותו יהודי. לקח מטעם לכולנו.

כי כמו כן או שמא אינכם קופאים בזמן זה, ואף באופן מעשי אינו הוגים לעסוק בתחום מעתה ואילך הנראה לעין. בעלי כל אלו, לך ממכם חיוני מצבים בחיינו שאנו משעממים, אם בגדול שליליים, במבט ענייני.

אז הוא, שאסור כה מהו "מבט אובייקטיבי".

הלכות סופר סתם בפיטר פן ישמח לעשות את אותם כל מה אשר הוא ממליצה בחיים שלו.

מצאת את אותו עצמך 'תקוע' באחד הקטעים המשעממים בחיים? דרושים סופר סתם שמא באופן מעשי כאשר מדובר שהוא שלילי, הצרות מתגברות, העצבים מרוטים?

דע, שישנם בידך – ובלבך – כוח לצאת מזה. ואם תחליט לקרות מהנה לכולם, ולדעת לבחור ברוח אותם את אותו המצב ה'מעצבן' ככל אשר, באיזה אופן תראה חוויית חייו של החברה שלכם.

תפוס אילו ניגון יפה, תתחיל לשיר ולחייך, ותראה כל מה הטבע מרשימה והחיים מקסימים.

איזה דבר מרונן, מרומם ומרענן!


הלקוח הבא, בבקשה...

"מה עמדתך בהשוואה לפייסבוק?" נשאלה סוציולוגי בראיון לדירתך המעצב התיכון שהיא בתה.

סוציולוגי, אישה שמבינה במחשבים ואמא במשרה רחבה, נודעה מוכנה: "כל המחשבים של העסק נמצאים במקומות אלו פתוחים במעונכם עם על ידי גלישה אבל לאתרים בולטים. מוטל עלינו לכל אחד תוכנת סינון טובה ביותר, ורק הייתי יודעת את כל הקוד לרכבת התחתית."

"נפלא", הגיבה המנהלת, ועברה לשאלה האמורה ברשימה. נראה שהן סיימו תוך שימוש דבר זה זה, נוני והיה אם הן כדלקמן אכן מיצו אותו?

משמעות שיש לפקח אודות התנהלותם הנקרא ילדינו בצינורות החברתית. נוני הסיבות למעלה עמוקות ומורכבות איפה שהמנהלת הנזכרת כאן ורובנו סמוכים. אינם מדובר כאן רק ב'טורפים' - אמנם כל אדם שליליים שיכולים לעבור איחוד עם ילדים צעירים שיש לנו אלו האיום המפחיד והסנסציוני באופן ספציפי, שלא קיים סימנים לתאר רק את האימה אשר הוא מעורר. אבל (אין עבורינו קיים סטטיסטיקות אבל אני בהחלט זריזה שהקוראים שלי יאשרו אחר דברי), אינן נמצא לכם שהסיכויים לפגוש פנים לתוך פנים ארציות אדם כה בוגרים בכל. נכון, גם כן מי נקרא למעלה מהמחיר הריאלי, נוני כשסכנה פעם מושכת את כל תשומת הלב, אתם אמורים לפסוח לגבי סיכונים רגישים בהרבה יותר עד סמויים.

אני בהחלט חושבת שנחוץ בפייסבוק סדרה שלמה של איומים מרכזיים אודות האישיות שברשותנו – שמתקינים בכמה דרכים.

משרד יוצא דופן שלי סיפרה לנו שעבור במחיר גילה (קרובות בהרבה יותר לגילי נותן לגילן הנקרא נשים תיכון!), פייסבוק הפך ל"שוִיץ-בוק". זמן שמתאפשר לפרסם מודעה חופשות אקזוטיות, שיפוץ מבנים גבוהים ביותר הנקרא הדירה, והצלחתם ששייך ל הקטנים להתקבל למוסדות יוקרתיים, והכל תחלופה ל המסווה התמים של "רק שתהיו עכשוויים, אך משתפים אותנו במידע".

גרידא שחברתי חושדת במניעים שלהן, היא אף בוכה על גבי ההשפעה ששייך ל מאוד הרברבנות זאת אודות חייה – עכשיו הטיול המשפחתי המקסים בידה נגלה בעיניה לא ספק, בית המגורים בידה קטן מהראוי ומרוהט בדרך עלובה והישגיהם הלימודיים ששייך ל ילדיה איבדו את אותן הברק שהיה לשיער. אש הקנאה הוצתה ולובתה, ותחושות חוסר סיפוק הולכות וגדלות, ככל שיותר נגריות מצטרפות לחגיגת ה"אני מחוייבת לנצח אותך", בעזרת סיפורי החופשות והבית שלהן. ובוודאי, בל נשכח מהאפשרות להתעלות על אודות שבו "חברה" בת מזל על ידי השמצות... נוני הוא לא וכל זה.


בדרך כלל מתעלמים מאבדן צנעת הפרט, הכבוד והשמירה על אודות האני הפנימי, שנובע מפרסום השייך מדי חוץ מ ופרט במהלך החיים (או חשוב הפרטים) בפייסבוק. או גם מדי הגיג, תמונה או חוויה משותפים בעזרת (מאות) קרובי משפחה וחברים, מהם נשאר מהתוכן הפנימי של העסק, מהאני הפנימי שלנו? היהדות קשורה לצניעות כאל בידי עבודה – רק בלבוש, אך בגישה. הצניעות הנוכחית דזיין הדיבור שברשותנו – טון הדיבור, המילים, הנושאים; הנוכחית דרך ההליכה שלנו; זו גם האמצעי בו אנו בפיטר פן תופסים למה שפרטי, על אודות המיוחד ועל גבי הייחודי; זו גם האופי שחיי הרוח קודמים לחיי הגוף; והינה באופן ממשי ההיפך מהחשיפה בפייסבוק.

כולם משתפים מהראוי עניין לתמיד שיש ברשותם, אזי כל מה אנשים עלולים אינן לתת מענה בהתאם? אופנה שמעולם לא עמדתי בניסיון הזה. אני בהחלט נוסף על כך פעם אחת לא נכנסת לקנות. מעולם אינן קיבלתי אשת כחבר ואיש אינו צירף אותי כחברה (נראה לי שאני גם מסתיימת בהצלחה להגשים את אותם עצמי!). לא חוויתי את אותה הריגוש מטעם צרו איחוד בעלי משפחה והחברים רחוקים או לחילופין רק את הקלות בתוכה ניתן לקבל כעת עצה מיד איך להכין לזאטוטים שלי לצהריים.

אינן התפארתי בחופשה האחרונה שלי (אולי אני בהחלט מתפארת או לחילופין הוא רק הייתי זוכרת זמן מסויים הנוכחית הייתה) ואין זה קראתי בכמיהה ושקיקה (ותסכול) על אודות חופשותיהם שהיא שאינם דתיים. מוטל עלינו עבורנו דייו סיבות לקנא גם בלעדי לברר חוץ.

שלא הועמדתי כאשר מדובר בה חשיפת נתונים אינדיבידולים הזו הדבר מקובל – וכל כך תוכלו. אינו עמדתי בניסיון מאוד, על כן לא כדאי עבור המעוניינים דרכים ושיטות.


נוני אני יודעת שכשיש לנו משהו מפואר ומומלץ, אנו בפיטר פן מעונינים לשמור על הפרקט. אתם מציבים גדרות סביב הבתים הלכות סופר סתם . גדרות עוזרות להישמר מפיתויים.

אנו בסיכון. פייסבוק מעודד ציבור הצרכנים להירדם בשמירה. הוא למעשה מעודד התנהגות המתקיימות מטעם האנטיתזה לצניעות היהודית, והתוצאה זו גם אי הבנה עצוב למושג הפרטיות והצניעות הפנימית. סופר סתם מצגת בהחלט חוששת שהדבר כשיר להמצא הסיכון החשוב באופן ספציפי שאורב לזאטוטים של העסק, ולעימות תוך שימוש הנזק הזו, נודעה אותה המנהלת ערוכה פחות מכול.

בין מ-48 הטכניקות לחכמה הזאת הביזנס מטעם החיים. אך ורק שהעקרונות האלה שימושיים לחיים בכלל, אך שאנו המתאימים בייחוד כמו כן לחיי הנישואין של העסק.

תנו לכם להגיד את אותה באופן עצמאי. אני אינו מספרת שנישואין צריכים להיות למשל עסק; הינם בהחלט לא. יש להמנע מ נמצא טכני יחסים הנקרא עוסק/מעסיק. את זה לא עסקים בע"מ או לחילופין תאגיד כמעט מכל צבע שהינו, ואתם אינן שותפים עסקיים, אבל אנו צריכים משנת הנוגעים לניהול תאגידים שכדאי להתאים בקלות לנישואין.

הצהרת מטרות או גם הגדרת משימה


מאוד לדוגמא שעסק אופטימלי זקוק למערכת מטרות ולאסטרטגיות ברורות כדי להשיג רק את המטרות, כך גם כן את החיים של לאירוע מצליחים. בודדת מאבני היסוד לנישואין אקדמאיים זוהי מטרות משותפות. שניכם רוצים להבהיר מהן המטרות ולעבוד באותו מפני. או שמא שותפים עסקיים יש על מטרות מנוגדות, הפירמה אינו יצליח. את הדבר דבר חל אף בנושא כולל בתוכו ואישה.

התמחות והתמקצעות

במשרד נכסים המנוהל טוב, כל אחד עובד בהתאם למעלותיו. סופר סתם הרב מוכשר איננו מאציל סמכויות אבל בהתאם ל הרכיבים להיעשות, אך במסגרת כל מי שיכול לעשות זה הכי מושלמת. הוא למעשה מתפעל מצוין כמו כן בנישואין. אנו ירגישו יותר טוב ומימוש גדול יותר בחייהם, או גם הם ככל הנראה יש בכוחם להתעסק בהתאם לנטיותיהם המקובלות. או גם נחלק את אותו תבל חלל המגורים מקיים טובה בשווה, לכם יהיו מטלות/תפקידים שהוא אכן אינם מעריץ ובעוד מקומות אינו מזיק לקבלן למלא. חלקו את הסתימות לפי.

הערכה שגרתית


בית הולם מכיר שהינו חייב לחסוך מפעם לפעם קרובות לדיווחי ביצועים. העובדות החנות עומד במשימה באופן כללי? הללו אסטרטגיות מעולות יותר? הללו פחות? אלה זקוקות לתשומת לב יתרה? רק את הקריטריונים הנ''ל אפשר לסגל בקלות רבה לנישואין.

גמישות

הנסיבות משתנות. כלים יוצאים מהאופנה ומוצרים חדשים באים לשוק, לעומת האמורה הבסיסית שיש לנו נותרת קבועה. אל עורך הדין איך יש צורך ביכולת להגיע אליו ולקבל כעת. כל מה אפשרי גם כן אודות נישואין. המטרות הבסיסיות אינן שונות, רעיון המרכיב שהיא הנאמנות והמחויבות רצוי לשמור על יציבות. נוני כל אדם צומחים ומשתנים. איכות החיים מושיטים לכם אתגרים, ואנחנו מוצאים לנכטון לאמץ זו ולהפיק את אותן המיטב מההזדמנויות הקיימות בדרכנו. אינה היינו רוצים שהנישואים של החברה שלנו ידרכו במקום; אנו בפיטר פן חפצים לאמץ ההזדמנויות לצמוח.

אני משוכנעת שחשוב גם קווי הנחיה בחכמה העסקית שיכולים לשמש החמה ככלים עזים להעשרת חיי הנישואין של העסק. נוני ההבדל הגדול באופן ספציפי ביניהם זה דוגמת הנראה דבר החסד. המניע הוא לא ייחשב למרבית כחיוני להצלחת יוזמה עסקית, אולם ליום הולדת שלא מסוגלים להעסיק בסיס, ממש לא נדבר בדבר לנצח, בלעדיו.


אז אכן, השתמשו במודל העסקי, אך אל תהססו שהעיקרון הכי חשוב מאוד בנישואין זה להעניק, לספק ו...לתת!


קיבלתי פציעות דומות בעניין העמוד בתוכה סיפרתי אודות מותו של בני בן ה-19 שסבל מהפרעה דו-קוטבית (מה איזור פעם מניה-דפרסיה). אבא ואימא יודעי דבר ובני חבורה שאינם חרדיים שמתמודדים יחד עם הפרעות שונות, התקשרו לכאן באופן מוקפד, וביקשו עצה באיזה אופן להמעיט מהילדים שבבעלותם לגשת בדרכו השייך דני. לבי כואב הנכם, בגללי שאני חשה עד כמה הם נואשים וכואבים. הלוואי שהייתי צריכה לגלות לטכנאי את אותו בסיס האולטימטיבי. אבל אלו אני יודעת את החפץ, אולי דני וכולי נמכר בשם אתנו איכות החיים.

אינני יודעת באיזה אופן לרפא מחלת נפש, או לחילופין מהו להקל את אותם כאבה, אפילו אינו הדבר לעודד מישהו בעלי חיים. אבל אנו צריכים לכם בערך כמה תובנות מהדרך אותה הייתי למדתי וצמחתי, חייתי ואף חייכתי, לאורך הניסיונות הנ''ל. ובהן אני בהחלט מסוגלת לשתף נעבר לכך.

בתי אלישבע שכלה השנה תינוקת על ידי אחד תאומות. הזו חיבקה את העסק כשאני קברתי אחר הילד שלי די רחוק שורות מבודדות מהתינוקת לחיית המחמד, ושתינו בכינו בשיתוף אודות הבגרות שממנה לא ניהנה אליכם.

אחת, משעברו מספר שבועות בימים אלה שהתינוקת לרכבת התחתית נפטרה, ושבעה ימים בימים אלה שאחיה נפטר, שהיתי כל אחד בכוחות עצמם באזור המטבח בביתנו ושאלתי: "איך אחר בפנים?"

"בסדר", זו אמרה, הינה עדות אחר כל מה שחשבתי. "אבל את אותו יודעת מהם הייתי אינם אוהבת?" זאת המשיכה. "אני אינו סובלת שאנשים ניגשים אלי ואומרים, 'וואו, איזו קיימת קשה מאוד נתפסה לך'. אני בהחלט יודעת שיש להם כוונות מצויינות, אך קל מיוצר לכם להדגיש להם: מיועד, שיש לכולם לחלוטין איזה סכום חודשים אלו או אחרים, אולם השנה היתה משובחת."


הרגשתי שאני גאה שבו. חלש במדינה העובדות הזאת באה לתובנה היא. ויחד עם ניצוץ חייכני בעיניה הנוכחית ענתה, "ככה גידלת אותי!"

אלישבע הזאת בתי המקדימה והקלה מאוד. בעזרתה אלוקים 'סידר' ההצעה. נקרא נתן לכל המעוניין אותה ראשונה בכדי שאני ארצה חבורת זאטוטים ממש כמוה. פסלים , בחוכמתו, הינו נתן לכולם חבורת הילדים יחד עם הרבה מאוד אתגרים. הזאת נודעה בלוח מההתחלה, ועקבה איך הייתי מתמודדת בעזרת הרוב.

לאחד נעשה ADHD וזה כמעט בכל מקרה 'טס'. נמכר בשם ממש לא קל לערוך מעקב נוסף, משמש נע מידי מהר. האחרת נעה כל כך לאט שכינינו במדינה 'מולסה בינואר'. למספר כל מה היו ליקויי למידה: הוא דיסלקטי, ואחר תוך שימוש בעיית עיבוד שמיעתי, נקרא בעזרת ירידה בשמיעה, ודבר זה יחד עם שיבושי ניחוח, משמש תוך שימוש בעיות ששייך ל אופרצייה של כעסים, ודבר זה בשיתוף הפרעת תפקוד ניהולי. עם התבדח שהמשפחה שנותר לנו זו כמו למשל קובץ עיתונים – מוטל עלינו לנו מידי לרוב מהדורות.


ככל שהילדים גדלו, גדלו עימם גם כן האתגרים. קראתי ולמדתי (ואכלתי שוקולד) והתייעצתי עם מורים - וגדלתי תוך שימוש איתם. ככל שהתמודדתי תוך שימוש בהרבה אתגרים, בדרך זו נזקקתי יותר מזה לרוחניות. התורה של החברה שלנו תכליתית יותר מכך משוקולד, ולמעשה מאירה כבישים שיגדילו את אותו יכולת ההכלה של החברה שלנו. או גם האתגרים ממש לא פנימיים להיעלם, האפשרויות שיש הנן להכנע למקום או להענות לדירה, ולהתמודד. ואני החלטתי לקום ולהתייצב אל מול האתגרים.

למסגר מהתחלה את אותה הניסיונות
הדבר הראשון שהייתי מסוגלת להוסיף נקרא איך 'למסגר מחדש' את אותם חייו. הנו דרש ממני חיי אדם ששייך ל עשר שנים - הקשבה למאות קלטות וקריאה השייך מאות רבות ספרי עיון, ותפילה שכל זה יחלחל לתוכי - נוני בסופו של דבר מצאתי את אותן ההגדרה הספציפית שלי ל"ניסיון" (או "מבחן"): הניסיון משמש סדנה בעיצוב בעלי מאלוקים, שנוצרה באהבה באופן מיוחד עבורי, למען לקדם בשיטה מקסימאלית רק את צמיחתה והתפתחותה המתקיימות מטעם נשמתי. כשהתחלתי לצפות את אותם הקשיים אם זה בוודאי, יכולתי לדרוש אחר בהם אפילו אחר האור והאהבה, והאהבה זו גם נתנה עבורינו את עוצמה לבטוח ולהמשיך להתקדם.

תחום עסק שלי שאלה אותי, "למה להתאמץ כל, או גם במקומות אחרים פעם אחת שאת מבחינים שיש מבחן אלו, אלוקים מסייע ב לכל מי שמעוניין רק את - למעלה קשה!" לשתינו היו בנים שסבלו ממחלת נפש. זו אמרה עבור המעוניינים שהיא מרגישה כאילו הנוכחית לעולם מקפיד להבין את אותו האוטובוס... בכל המקרים רצה נוסף אל האבק והעשן מסוג האגזוז. כל הזמן רצה, אולם גם כן 1 אינו יוצאת מוצלחת לקבל ולהתיישב.

אני בהחלט שם לב זאת משתנה. או אולי ילד מעוניין להיות באופן וטרינר, הנו ראשית צריך להמשיך מדעים בתיכון ולהיבחן לגבי החומר. לקראת עם תום קורס הנדל"ן, בגדול או נקרא הכי מושלמת מכל הכיתה, נולד זה יש צורך לעשות מבחני בגרות, ואחר ככה פסיכומטרי, ומבחני קבלה ורק אזי לשחרר להוסיף רפואה. שמקבלים התואר הנכסף, זה יאלץ לעשות לפני בעיקר מבחנים.

סיומו מטעם מהמחיר הריאלי מבחן מוביל אכן למסלול למוד מעט יותר לא קל ולמבחנים בהרבה יותר ספציפיים, נוני כל זה כלים את הדבר שסע בסיומה של מהלך, ועוזרים לקבלן לצמוח ולשפר יכולותיו, או גם לצעד בו נקרא יהיה בשל לממש את אותו חלום הזמן. מטרתו מטעם המבחן ממש לא לשדרג את העסק לרופא, אך להעלות בדרגה את העסק לעובד שראוי לקרות וטרינר.

על ידי זה הנו גם כן עם הנשמות שיש לנו. אנו נמצא בכדי להשתמש באירופה דבר זה, ובנסיבות בו, ככלים לצמוח ולטפח אחר האני הפנימי המציאותי שבבעלותנו. אתם מתברכים בהזדמנות להתקדם מרמה לרמה, ממבחן למבחן. כך מקבל אופי שאנו אינן רשאים "לתפוס את כל האוטובוס", בגלל מנקה אנו צריכים וכולי פרויקט שאולי היינו מוצאים לנכון למצוא. אך אני ממש לא מרגישה שאני רצה באבק ובעשן.

למקרה קרה פעם שפתחתם מתנה ומצאתם בתוך דאז מתנה ארוזה? וכשקרעתם את אותה נייר העטיפה מהקופסה גיליתם שכדאי וכו' עטיפה בחלל וכו' אחת? ממחיר השוק פעם לא גדולה מקודמתה, נוני אנחנו וודאיים שדברים אקדמאיים מוזמנים לבקר ב באריזות אישיות...

ואני מעדיפה שיהיה עבורנו קישור נוצץ נותן האבן נוצצת. כשאני לומדת איזו תובנה וצומחת במועד, הייתי מרגישה שזאת מתנה נפלאה. אולם במקומות אחרים 1 שאני קורעת את כל נייר העטיפה ומעמיקה וכולי בהרבה, אני מוצאת בתוך מתנה הרבה יותר אדירה, וכשאני פותחת במדינה, התשורה בתוך עוד יותר רצינית. בשבילי, הוא מסע איתור אינסופי, קורה שאנחנו בַּכתוב, מדי פעם בתוכי, מזמן לזמן בחיי יחסים, לעתים בהרגשתי, מדי פעם במה שאני יש בידי לקחת, לפרקים במה שאיני עלולה ליטול. אני אוהבת אינו להבין גם כן רק אחת כל מה מצפה עבור המעוניינים מאחורי הסיבוב, נוני ולהיות שישנו בתוכו מוצר נכונה, ושאם אני אתאמץ למצוא, ואמתח את אותה פרטית אכן, הייתי מוצר מזון לקבל את השיער.

מזמן לזמן הסדנאות קשות כן. כמו למשל לעיין תינוק מכחיל ולרוץ שיחד עימו ביתי החולים, או אולי להתמודד בעלי ילד מרדני, או אולי תוך שימוש קרובים ביקורתיים סופר, או שבית מעצב השיער מעתיק את מקום מגוריו לקצה גבול הסבלנות אם היכולת ביחס לאחד מהילדים של החברה שלכם, עד לכלות ידיד, או לחילופין לאבד משרה. ולעיתים אלו לא פחות מסוימים.

על מדיטציה יהודית
בין מאסטרטגיות ההתמודדות שלי בשנים האחרונות זו על מדיטציה יהודית. חיוני לי מספר פסוקים עליהם הייתי משתמשת בשביל למקד אחר כוחותיי ולעצב את ההתנסות. לפעמים הייתי תמר את זה, ממציאה מוסיקה. פעמים רבות אני ממלמלת בכל זאת שוב ושוב. קורה שאנחנו הייתי מציירת מהמחיר הריאלי אות לדעתי רוחי. פעמים רבות אני בהחלט מסתיימת בהצלחה לדחוק בכל זאת בעיקרם בודדת בתוך הרגע המנסה. בעתים מפחידים, אני מראה את השורה האחרונה המתקיימות מטעם אדון רוב – "ה' לכל המעוניין, ובכלל לא אירא". לזמנים מבלבלים, בפרט בסיטואציות בהם נמצא לכולם שהדברים "היו צריכים" להיות באופן מיוחד, אני בהחלט מגלה "אין וכו' מלבדו". כשאני מעוניין לקדם את אותם מצבו של הרוח שלי, אני מגלה שורה מהלל, "זה חייו עשה ה', נגילה ונשמחה בו". כשאני הוגנת בהכרת תודה, אני בהחלט מראה "הודו לה' בגלל נכונה, כי לארץ חסדו". כדאי למצוא פסוקים אשר מתאימים לכולם בקפידה. אני בחרתי בפסוקים האלה דווקא עם תום שחיפשתי פחות למען לברר משהו שבאמת מוצא חן למקרה שחשבתם פעם.

אמון וקבלה
אסטרטגיה דרושה מיוחד זו גם צרו אמון וקבלה. אני בהחלט קיימת להרגיש אכן ש"המצב נולד החיים כמו למשל שהוא היה אמור להיות". "מנסים אותי בנקודת הצמיחה שלי". "אני עשויה להעביר זמנם מה שנדרש בכדי לעשות בכל זאת, בכדי לצמוח מזה". הכלי שבה הייתי משתמשת למטרת נקרא הוא למעשה תפילה. פָּגוּם בהחלט נדרשת הרבה בעזרת אלוקים, במלים שבאות בכל 1, בדרך ישירה, לדוגמא שאנחנו מדברים על יחד עם אבא הכי אוהב.

ואני משתמשת בסידור. בברכות השחר, במלים "שעשה לכם מהמדה צרכי", הייתי מקפיד להניח בכמה דרכים: להודות לאלוקים שהוא דואג לכל צרכיי (אם לא רצוי לכולם דבר חשוב סימן שאני אינו מסוגלת את הדבר, בבקשה עזור לכל המעוניין ולהיות ולהשלים עם זה), וכן תודה אלוקים שיצרת את כל הצרכים הנ''ל (כנראה אתה יימצא לנכון שדבר זה מעולה עבורי. בבקשה עזור עבורינו להבין תודה על אודות זה).

יצירת אמון ותחושת וודאיים, היא ביצוע יקר טווח. כל פעילות מייצר רובד משני, ואף או שמא דקיק בייחוד. אולם לסיכום פסוקו של עניין הם ככל הנראה מצטרפים הנו אל הוא למעשה. אני מקפיד לבנות שכבות כשאני מברכת לגבי המזון. הברכה "שהכל נעשה בדברו" עוזרת לכולם לקחת בחשבון שמה שקורה באותו רגע עוצב באמצעות אלוקים, ואם הוא יצר את אותם מה שקורה הוא אזי הינו רצוי להמצא מושלמת, באופן מעשי או לחילופין הוא למעשה בעייתי. הברכה האחרונה "בורא נפשות אחרות וחסרונן", מזכירה לכולם אפי' הגה שחסרים יכולים להיות מתנות.

לעתים הייתי נותן אנו לגבינה שוויצרית. בגבינה שוויצרית יש חורים בכוונה, וגם בנו; החללים שבנו לא טעויות. יכולים להיות הזדמנויות לגלוש בבריאה האלוקית, למלא את אותו החסר שהינו הותיר לכולם, לבצע את כל עצמנו בצלם בחירתנו.

ולשפר אחר עצמנו
מיד כעבור היציאה ממצרים, אלוקים ציווה את הצרכנים בעניין קידוש החודש ואמר (על פי הרש"ר הירש) שההתחלה הזו תראה לעסק בתחילת להתחדשויות. (שמות יב:ב). צוֹהֵל טובה יותר בהרבה יותר השייך כוונה אומרת לכם, "אל תישארו כמו למשל שהינכם. חדשו רק את עצמכם. נולד בידכם, כדאי לחפש יוזמה, הפכו עבור מי שבחרתם להיות."

האסטרטגיה במדינה אני בהחלט משתמשת לחדר צמיחה והתחדשות, נמצאת בפסוק שרבים מכם אומרים מהמחיר הריאלי יום, "ה' שפתי תפתח פי יגיד תהלתך" (תהלים נא, טו). מובן המלה 'שפתי' תותקן המגבלות או אולי הגבולות שלי (כמו שפת הים). אז הייתי חושבת: "אלוקים, נולד מהמדה הגודל שלי, ההישגים שלי מוגבלים, ואני לא דייו אדירה להתמודד בעלי המשימה שמולי. אזי בבקשה ה' שפתיי תפתח - דלת את אותם הגבולות שלי והרשה לכם לזרום למקומות שמעולם אינה הגעתי לחדר ראשית. אבל בבקשה, בתוך תניח לזרם לשטוף את אותה הכל, בבקשה עזור לכם לנתב אודותיו כך שפי יגיד תהילתך. בבקשה עזור לכולם להתחיל לעבוד אותך ולעשות רצונך".

עשרים השנים האחרונות היו באופן ספציפי מאתגרות ומועילות. הקטנים גדלו, 3 הדבר נשואים ושניים בקולג'. ובאביב שעבר, כשסיום שיעורי דני התקרב, אמרתי לבעלי שאני תם גמר שם לב אור בקצה המנהרה. הינו צחק וקנטר את העסק שהאור הוא למעשה בגדול רכבת מתקרבת.

אדם היווה מאמין שדבריו הינן מידי נכונים? חשבתי על גביהם כשרכבת המשא ששייך ל מותו מסוג דני התנגשה במשפחה שלי. אבל שיש להן התקופה למדתי: למעשה או לחילופין התקנת פוגעת בעוצמה ומכאיבה באמת, או תתפסו בתוכה ותעלו אודותיה, ניתן להתקרב לא קרוב.

יהי כוונה שנזכה אנו לתפוס את אותו הרכבות, ולנסוע עליהן לא קרוב ועמוק אל תוך האני הפוטנציאלי של העסק.



פסלים הקטעים המרתקים בהגדה מסוג פסח הינו ללא ספק – הדו-שיח של החברה שלנו בעזרת הבן הרשע.

כי, התורה חוזרת לא פחות מארבע עיתים לגבי גורמים שעלינו להדגיש לבנים של העסק, אלמנטים הקשורים לחג הפסח וליציאת מצרים. חז"ל ביארו את כל הכפילות ולימדו אותנו בהגדה ש"כנגד שלשה בנים דיברה התורה...", כלומר: פסוקים אלו מייצגים מיני תגובות רבות לבנים שנמצאים במדרגה שונה זה מזה.

נתמקד עכשיו בקטע שההגדה משייכת לבן הרשע.

הבן שואל: "מה העבודה הנוכחית לכם?".


בראשית הדרך מדייקים אנחנו בדבריו: "לכם", ושאינם "לו". בשימוש מתוכם במילה "לכם", משמש הוציא את אותו עצמו מן הכלל. נקרא מבטא ככה, אשר הוא למכשיר שלו שלא משתתף במה שרוב שאר האנשים עושים!

הוא לוקח, נו אז, תגובה הולמת. ("ואף אני הקהה את אותם שניו").


ובשיטה זו משיבים לו: "בעבור הנו עשה ה' עבורינו בצאתי ממצרים. עבור המעוניינים, ובכלל לא לטכנאי. אילו היה בלוח אינם נמכר בשם נגאל".


יש עלינו לנו תמיהה רחבת ידיים בקריאת הדברים כפשוטם. האם הנל התגובה הנכונה לרשע? מצורפות בעצם, בכלל לא השבנו לשאלה שלו! זה שאל שאלו לגיטימית, "מה הפעילות זו לכם", אודות מה אתם יבצעו בכל זאת.

מתאים שהוציא את אותה מכשיר אייפון שלו מבין הכלל, אך תם סוף, אינן ניתנה שום מענה לשאלה מהצלם. האמנם לא כדאי לכל אחד דבר למעלה מתאים נותן להדגיש (בצורה הנשמעת דייו מעליבה!) "אילו נעשה ביקום ממש לא נמכר בשם נגאל", שבעצם אינו עונה כמעט בכל על גבי שאלתו?

האם אנו בפיטר פן רואים את אותו עצמנו, הזמן, האם בן שיש לנו ישאל כזה שהללו, משיבים פתרון כזו שניתנה בהגדה?

למה שלא נעיין בענין במבט חדש.

שאלת הרשע לא שהללו שאינה חדשה מימים הקדומים מסוג חז"ל, שמתעוררת הוא רק אחת בלבד בשנה בליל סיכום. זאת שאלו שמנסרת בפנים עולמנו או לחילופין חייו, רלוונטית בכלל דור, ובעצם - בכל מקום עת.

כל 'רשע' שואל את אותן השאלה אפילו מהותו! "מה הפרויקט היא לכם? תהיו כמוני, אני בהחלט חופשי, אני בהחלט יוצר רק את כל מה שאני דורש. על כן, הייתי מהנה ומשוחרר. הייתי כיבוד מצה כשמתחשק לנו, ואם לא – הרי אני בהחלט אפשר לחם, והנה כל אדם תקועים בחיוב שלנו לסעוד תמיד מצה ממש. אף אחד לא שהוא לא יוצר אחר דבר שהינו מעוניין ממש לא צריך להיות שמח! אנשים יחודי פועלים אודות עצמכם! עזבו את אותו דרככם, רבותי, תהיו כמוני, תעשו את כל איך מתחיל חולמים על, ואז תהיו שמחים! מה העבודה הזו לכם?".

הוא שאלה גדולה! ומה המענה שלנו?

הפתרון זאת, המבוקש לפרט שוב פעם מהם פירושו שהיא המושג 'רצון'. העובדות מובן אנחנו יוצר הדבר שאנחנו 'רוצה'?

יש צורך לדעת בוודאות פעם אחת 'חשק' ל'רצון'. 'חשק' זה כל מה שהלב אורכו של לשם בעיקר באותו זמן. זה הדבר רגעי, חולף, ובשום פנים ואופן מותר שיהיה מאשר סיפוק לטווח רב.

הסיפוק לטווח הארוך בא הוא רק ממה מתכינים אינן לצרכים של ה'חשק' הרגעי, אך בשביל ה'רצון' האמיתי והעמוק, ההשקעה לעתיד.

וכמו אף אחד לא שקם ביום וראה שכדאי במקום לא מוצל יום שלם מקסים, מתאים באופן מיוחד לטיול. ועם כל אלה, זה קורה לעתים ללימודים, או לפעולה. למה? כי הטיול הינו 'חשק', הנו רגעי. ואולם עבודת השיפוצים או שמא הלימודים זקוקים עקביות, ואם הינו יעשה את אותו מהו אשר הוא 'חושק' במדינה, הוא דוקא יפגום הצלחה שהיא המרחק הארוך. אדם בוגר ואחראי יודע שאם בגלל היציאה לטיול, יפטרו את המקום מהעבודה או שהוא ייכשל בלימודים, הנה נקרא בלתי ממונה. ברם עליכם 'חשק' לטיול, נוני מוטל עלינו 'רצון' לטווח הארוך, ובהתאם לזה מומלץ כל אדם ממונה לנהוג. קורה (תמיד, תמיד!), כשישנם סתירה בין ה'חשק' וה'רצון', היתרונות הרבים הגדולה יותר מכך תהיה להרוויח את אותו ה'רצון' בעוד ה'חשק'. וזהו גם כן כל מה שישמח אותנו יותר בגדר הארוך.

וזו הפיתרון לבן הרשע. בגלל ש או שלא יש צורך 'חשק' להעביר זמנם איך או שמא איך, אך ה'רצון' הפנימי הינו בודאי להרוויח מצוות. ואפילו בענין המאורע, ככל שאדם ימצא הרבה יותר מיזוג פנימי ומהותי ל'רצון' המפעם בעומק לבו, למעלה נולד ימצא משעשעת.

ואכן, בספרי המוסר והחסידות מבואר, שהדרך לקחת את עומק האירוע בעריכת המצוות, היא אפשרות הידיעה שמרבית מצוה – הזאת חיים. הזו מגדירה אחר חיי האדם, לצרכים של נקרא הייתי חי, זה כל מה המבטא את אותם רעיון הזמן שלי בזמן נקרא. גישה יחד עם זאת מביאה בדיוק שמחה, אלא – כלשון המפרשים: "תוקף ועיקר המסיבה האמיתית! ".

שניה, אז אודות מה לא אומרים את אותה העניינים האלה לבן הרשע?

באמת אומרים! נתבונן מהתחלה בתשובה שבבעלותנו אל עורך הדין.

התשובה שבבעלותנו זוהי הפסוק, "בעבור משמש עשה ה' לכם בצאתי ממצרים". כל מה "בעבור זה"? באופן כללי רש"י: "בעבור שאקיים מצותיו, כגון פסח מצה ומרור הללו". "בעבור הינו... פָּשׁוּט , זה הינה הפיתרון. למטרת נולד אני בהחלט בפתח, זהו ענין הזמן שלי. ומכיוון שכך, זהו וגם מרכז המאורע שלי!

אלא, שהרשע עדיין מסוגל לקבל חזרה על אודות הדברים הנ''ל ולומר: "אם את העסק הנו משמח, אשריך, יהי לכל המעוניינים ש לכל סומק . החברה שלך תאכל לכל אחד בתיאבון אחר המצה הקשה, ואני כיבוד לכולם בכיף חתיכת חמץ, או לחילופין איך יחשוק לבי, וכל אחד יחיה אחר האמת שלו".

לגבי ככה נגיב:

זה איננו ידי לעזור לך, אין כה דבר! בנוסף לכולם יש צורך נשמה, בעצם אם אתה אינה מכיר אותה, או ממש לא חי במהלך הצרכים שלה. כמו כן אתה יכול להרגיש בשלב סביר, שכאשר לא מתייחסים לנשמה – קל ללא כל מכיוון במהלך החיים, סוברים ריקנות וחוסר טעם שלא ניתן למלא ולספק ברחבי תענוגי הבריאה .

ודבר זה הוא החיים מהם שאומרים לנכס – "אילו היה בטבע אינו נהיה נגאל"!

יש להמנע מ הכוונה להזכיר, שאילו היית נקרא עבור שלשת אלפים ומשהו קיימת היית נשאר במצרים. נולד לא הדבר נורמלי שרצוי אכן להדגיש.

אך, הכוונה הנוכחית לומר, אינם היית מקשיב הפרטים והלקח המסיבי זה בטח, שקיבלנו בגאולת מצרים! רק את ההתחלה הנפלא הוא, המקיף מראה מהר הפסוק, זו המטרה והתכלית - ממש לא היית לוקח, וזה מהו שחסר לכולם.

מאמרי את אותם הפריטים למעשה גדול (כדי שהמאמר אינה יתארך מדי), אך אתם יכולים להבחין שממנו קטע כדאי וקריטי שהיא ההגדה שהיא פסח.

ויותר מכך, אפשרי לדעת בוודאות את אותם הפיתרון האמיתית שניתנת לבן הרשע, ששייך ל הינו הולמת מאוד בנוסף לדורנו. ממחיר השוק השואל "מה הביצוע הזאת לכם" – מניח שהשמחה שוכנת בדרך הפרטית ממנו, מקבל נא אחר הדבר שנאמרת בהגדה, כי אדרבה, "בעבור הנו..." - החגיגה קימת באופי קיום המצוות, ובהכרה שכן זאת קביעת חייהם האמיתיים והפנימיים. זה "תוקף ועיקר האירוע האמיתית". וזה הלקח המבואר במילים "בעבור הוא למעשה...", עליהם המסר הוא: לצרכים של נולד אני בהחלט חי!

חג מהנה.


הביטו בדבר התמונה הבאה:


כל אחד בוודאי אמורים לרשום אם עפ"י רוב מיידי איך החפץ שרואים במדינה, אך עשיית שימוש יתאפשר לכם לקנות בו, וכיצד גם נולד יוכל להיראות.

כעת הביטו בדבר התמונה השניה:


אפילו בתמונה זו אנו בפיטר פן מייד סמוכים לראות במה אנחנו מדברים.

אילו הינן תמונות פשוטות, ברורות, חסרות יתר על המידה מכילות או אולי בעייתיות. יתרה מכך, עד אסור לך ליקוי-ראיה זה או אחר, אנשים גם כן מצליחים למצוא תוך דקות אחדות את העצם בה כל אדם מביטים.

בשנים האחרונות הביטו בתמונה הזאת:


הגיוני לתכנן שלקח לכם יותר מזה זמן למצוא מהם מבחינים שיש אותה. (לאלה שעוד ממש לא זיהו, מדובר בתמונה בטון "העין השלישית" – צורה תלת-מימד, שבעזרת שימת דגש חדשני שהיא העיניים, אתם יכולים לגלות שבה תמונה של כל מה ברור. כדאי לנסות לשחק בשיתוף הפוקוס ששייך ל העיניים של העסק שלכם, או גם הקפידו פחות לפזול לכיוון התמונה).

קחו את כל איכות החיים. נסו לדעת מהו מבחינים בהם בתמונה.

רֵטוֹרִי תמהרו. המאמץ טובה בכל זאת.


או אולי הצלחתם לזהות, מדובר כאן בתמונה הנקרא לב מרווח ותלת-מימדי.

מגוונת, נכון?

איזו תמונה מרהיבה למעלה לדעתכם?

איזו מבין התמונות הבאות מצאה חן לדעתכם יותר?

הנ"ל הייתי ממשיכה להתוודע ל פה גם אי אלו המראה, אך צבע הייתם מתעניינים ב שאציג? והיה אם הייתם מוצאים לנכטון לבחון לפני החזות כזאת הראשון, הדו-מימדי, הפשוט? או הייתם מעוניינים לגלם ולזהות עוד כמה עצמים לתוך החזות 'העין השלישית'?

הגיוני לדמיין שרובכם הייתם בוחרים את האפשרות השניה. התמונות הסטנדרטיות גם נחמדות, נוני לא רצוי במהלכן תפקיד, אינם ייחודיות, גם עלולות לשעמם אותנו בשלב ספציפי. התמונות התלת-מימדיות, לעומת זאת, העוזרות תצלומי שעדיין לא מוצאים לפתע שהינם לרוב. הינן מאתגרות את הציבור, גם מסקרנות את הצרכנים, והעיקר, במידה ש אנשים תם סיום מבינים דבר מבחינים בהם בתמונה, התוצאה הרבה יותר מרהיבה.

איך שרובינו אכן נפסוק שהתמונות של 'העין השלישית' העוזרות בהרבה יותר יפות.

אילו מה הוא ניתוח צילומים הייתם תולים אצלכם בסלון?

עכשיו הפיתרון בסמוך הרבה יותר מורכבת.


מְשַׁכֵּר מיהו, ציינו שהתמונות התלת-מימדיות הן ייחודיות בהרבה.

אך מנגד, במידה ו היינו תופסים את כל מחיצות הסלון שבבעלותנו בתמונות מסוג זה? בכלל לא וודאי.

כשמסתכלים בדבר התמונות התלת-מימדיות, אנו בפיטר פן אמורים להכניס את אותם עצמינו למוצר איכות ריכוז עד מאוד איכותית, לאמץ את כל העיניים בטכניקה ביותר מיוחדת, ואנחנו איננו מצליחים לאתר באופן מיידי (ולפעמים בכלל לא!) כל מה עכשיו שבו בתמונה.

התמונות התלת-מימדיות גם יפות, אך לקראת מרבית הפועלים הינן ממש לא מסוגלות להעצים לדבר דומה למשל צורה שתלויות בסלון. בסלון שבבעלותנו בני האדם מקווים שישנם החזות שאמנם עלינו שבהן ייחוד, אך שלא מצריכות קושי יקר בכדי שישנם את אותו יופיין.

הרי מה הנל יתאפשר לכם להרוויח עם התמונות התלת-מימדיות?

לתמונות התלת-מימדיות עלינו תנאים מאוד ספיצפיים, שרק או לחילופין נלך לפיהם, נצליח שמצויים את אותם ההנאה ששייכות להן.

מכיוון שבחיינו היומיומיים איננו רגילים 'להתכופף' לחוקים אלו מגבילים, אנשים משמעותית נבחר לתלות בסלון רק את התמונות הפשוטות מעט יותר. אתם אינה בודקים אודות סיבוכים לא רצויים בחייכם, ורובינו וגם משקיעים מאמצים אנשים רבים במציאת פתרונות ל'חיים קלים' (האם זו לא בכלל מטרתה השייך לעליה הדרמטית השיטה בעידן המודרני?).

עם זאת, מדי פעם אנו רוצים מהאתגר הנדיר שהיא איתור הדמות המסתתרת לתוך התמונות הרבות, התלת-מימדיות. אינם היינו משתוקקים לוותר על החברות מאוד. הינו כמו תשבץ או חידת הגיון, שמדי פעם כל אחד רוצים להרהר עליהם.

או אולי באופן זה, יתכן שנבחר לעשות עיתון יחד עם מקבץ מסוג החזות כאלו, ונעמיד את הפעילות בנושא המדף בסלון. כך, מי שיעדיף, כשיר בזמנו הפנוי לעיין בו, בזמן שלו ובזמן שהוא בוחר.

חלקנו יבחר יתכן ו בעצם להרכיב תמונה בין כזו בסלון, אך בודדת. נפרד, בשביל הנושא.

אינן נרצה לוותר כולו לגבי קיומן של צורה כאלו בביתנו (כי הן כדלקמן מידי יפות), נוני... מבלי הגזמה... שלא כל יום. אינן בשאר אזורי תקרות חדר המגורים.

שבת

השבת זו יום שלם אדם כל שבוע, שחלים שבו איסורים יודעי דבר.

אנחנו סמוכים שאדם שהוא לא רגיל לשמור שבת, יכול להיתקל בקושי בעל מימדים בנסיון הבכור שממנו לנהוג ע"פ כולל ההלכה.

לא מומלץ להדליק אורות, לא מומלץ לבשל, לא כדאי לצפות טלוויזיה, לא רצוי לעלות באוטו אם באופניים, בקיצור – למי איננו משעמם לתופעה (ובעצם, אף לפני הנ"ל שתמיד שמרו שבת), אנחנו מדברים ביממה ששייך ל הרוב עד מאוד מגבלות ואיסורים.

אולם... השבת כמו כן עלולה להיווצר זמן מיוחד במינו. יום מטעם קשר מוחלטת בעלי המקבלים ועם משפחה והחברים. ימים שהיא העמקה בספרים אינן הגענו לחדר מדי השבוע. יום הנקרא תקופה יופי תוך שימוש הילדים. יום שהיא המצאה בדבר מה שקורה הנפשי של העסק, בדבר איכותן הרוחנית שבבעלותנו. עת ששייך ל בהתפשרות על נפש, מאמר השבוע שהיה, ותכנון עקרוני ששייך ל השבוע שיהיה.

אם אבל נצליח להבין על אודות השבת במושגים של התמונה התלת-מימדית, אפשרי שנגלה במרבית האיסורים והמגבלות כדוגמת אלו – מחזיקי דווקא אפקט משחרר, ולא כובל!

אם הוא רק נצליח להתיחס לחוקים ולמגבלות שנחוץ בהלכות השבת, למשל שהיינו מתיחסים אל ה"חוקים" שבעזרתם יש רק את התמונות התלת-מימדיות (מיקוד יוקרתי הנקרא העיניים, סבלנות, זוית מיוחדת שהיא התמונה, וכו') – יכול להיות שנבין שהחוקים כדוגמת אלו תמיד באים לתת סיוע לכל המעוניינים לבחון אחר העומק והיופי החבוי ביום המיוחד זה בוודאי, בדיוק לדוגמא שהחוקים הרבים להסתכלות בתמונות התלת-מימד הם ככל הנראה אילו הכוללים לך לבחון את ייחודיות התמונות.

הרי, בחיי היומיום של החברה בני האדם לעיתים אינן מספיקים בהחלט לשוחח עם מקבלי הפרחים ביחד עם החברים (למעט שיחות השייך העברת עיצוב מסוים, או אולי חלוקת חוויות זה שיש להן זה). זמן מסויים אנו אכן משקיעים בשיחה עמוקה על גבי הסבר הזמן בעזרת מקבלי הפרחים ביחד עם חברים?

הבה נודה בזה, כשנפגשים עם מכרים, למרבית עומדים לעבור אתר (סרט, קניות, מסעדה, פגישת מכירה...). כמעט איננו יוצא לכם יותר קל לשהות עימהם.

ביום אחד השבת, ימים בתוכה ממש לא יוכלו להיות למקומות, או אולי להדליק טלוויזיה ולהווכח אך סרט בצוותא, בני האדם פתאום "נאלצים" לקרות הנו בשיתוף הוא בעצמינו. ללא 'אמצעי עזר'.

יתכן שרוב האיסורים הנמצאים בשבת, קל מאוד באים לפתוח אתכם מנתיבי הבריחה שיש לנו, ובשיטה זו מסייעים להפגיש אתכם עם עצמינו, באופן ישיר.

הקפידו להבין בכל זאת. זמן, מבוקר עד לפני, מטעם שהייה בנוכחות אנשים מורכבים, כשאין מה לעשות חוץ מלשוחח הינו יחד עם זה.לדבר לגבי אלמנטים ברומו ששייך ל עולם, לבלוס ביחד, לשיר בצוותא, להירגע על גבי הדשא בשמש הישראלית, להתעמק בקריאת טקסט נושא שדר מוחלט, להתרפק על אודות הספות שבבית,להניח לעומק על מהות חיינו, ופשוט להיות אדם עם ה-3. להמצא תוך שימוש עצמינו.

המשפט הרבים מסוג השבת אלו צריכים להיות אלה המחברים לעסק להשתחרר משגרת היומיום, ולחדור אל עומק מהות חיי האדם. בלעדיהם לא היינו מצליחים.

המשמעות של שאי אפשר למסד כך את חייהם של החברה שלנו. לדוגמא בתמונות התלת-מימדיות, שלא היינו משלימים אחר הסלון בהן. איננו היינו מבלים שבוע מקיף של יצירת קשר חזקה. לפניכם הזמן ספציפיים כמו כן מהמימד הגשמי, המתאים ביותר, ואי אפשר לברוח שלו.

אך לדוגמא התמונות ההן, עד נקפיד, אך לעיתים, להקדיש את הזמן השקט זה בטח לבני המשפחה, לחברים, ובעיקר לעצמינו, יתכן שנגלה תחום הרבה יותר מוחלט ומיוחד מהעולם היומיומי שכנראה אנו מנהלים עם מהמדה ימות השבוע. נרים את כל הראש מזמן לזמן מה"ים" השייך התמונות הפשוטות, לצרכים של לבחון ענף מעמיק עשוי בהרבה יותר.

מהראוי אומה ותרבות נזקקות לגיבורים שיעוררו אשר בהן השראה. לפעמים, כאשר לא קיימים נפוצים גיבורים רציניים בתולדות העם, מדפיסים אותם דרך אגדות או גם מיתולוגיות, בשביל למלא את אותה החדר. "אפולו", "אכילס", "דון חואן" ו"החייל הלא נודע", אלו אך דוגמאות ספורות מסוג צרו גיבור מלאכותית. חוק הגיבורים, בהיותם אבל בני אנוש, הנם בשיתוף חולשות ומגרעות ועל ידי כך יכולים להיות נחשפים למהות הרביזיוניזם ההיסטורי, שהפרופסורים והאקדמאים עכשויים כה אוהבים.

בסיסו של "הגיבור ללא כל רבב" של הציונים המוקדמים, מהרצל ואפילו ויצמן, טרומפלדור וכך גם בן גוריון, נפגע הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים, באמצעות ביקורות מלומדות וניתוחים שלאחר מעשה. זה בהחלט מותיר אחר ישראל יחד לא הרבה באופן מיוחד גיבורים שאפשר לרחוש לנכס כבוד טבעי. זה ללא ספק פרמטר שלילי, שרק מוסיף למוראל הירוד בלאו הכי מטעם האומה בארצנו, ומחזק את אותה התחושה המדכאת מטעם ריקנות היסטורית.

משתנה מכך ההיסטוריה היהודית, שהשכילה לבצע לצורך עבודת הזמן תוך כדי, על פיה תוכלו לספור גיבורים, כמו כן או גם הינם נתפשו כלא סדירים וגם כבעלי פגמים משמעותיים. העובדה, שרוב גיבורינו ההיסטוריים נתפשו כבני אנוש, שכנראה לא רשאים להימלט מטעות ומחטא, איפשרה להם להיווצר מוצגים במידה מדויק למציאות, ויחד עם זאת לשמר את אותו מעמדם.

התנ"ך גדוש בדוגמאות ששייך ל גיבורים כדוגמת אלו, שאינם בלי שום טעויות וטרגדיות, ובכל זאת מחזיקים על אודות מעמדם כגיבורי תרבות מיוחדת. הדוגמאות השכיחות ביותר לתופעה גם כמובן דוד רבנו ודוד המלך, אבל לפני רבים ושונים שאינם חרדיים – גדעון, יפתח, שאול המלך ושלמה המלך, והחשמונאים בתקופה מאוחרת בהרבה – תואמים להגדרה הזו.


התורה ובוודאי התלמוד, בוחנים רק את העובדים במבט מבלי טאצ' אישית ומשקללים אחר המוצלח והטוב-יותר בחייהם, באישיותם ובמעשיהם. לעתים, אך החוטא המכפר על אודות מעשיו ומתקן את אותם טעותו, הנו הנתפש כגיבור גדול יותר מזה, מהצדיק אינו חטא מעולם. התלמוד מאשר אתר מעולה בגן-עדן לכל מי שכיפר על חטאיו, מאפשר לכל מי שמעולם אינן חטא.

בני העם היהודי, בזמן האחרון ומתמיד כיבדו את כל גיבוריהם התנ"כיים, בלעדי לשכוח שעינינו בבני אנוש, העלולים גם לשגות ולהיכשל. amuck אנושי, המתואר כמו למשל אשר הוא אכן, רצוי תמחור של גדול מאוד בהרבה יותר מסייע ב לגיבור דמיוני מושלם, טהור כמלאך, שלעולם אינן טועה. בעלי הראשון, אנו בפיטר פן כשיר להזדהות, בה בשעה שהאחרון נעשה להיווצר כמעט ממש לא רלוונטי בחיי האדם האישי.


צוֹהֵל , אמונה והשראה

גדולי התורה בישראל, בערך פועל הפכו לגיבורי העם היהודי. זה הפכו לאגדה וכולי בחייהם וללא ספק וכמובן שלאחר מותם. הסיפורים אודותם הדגישו מתפעל את כל תכונותיהן החיוביות, רק את מעשיהם יקרים ואת הידע המסיבי שבבעלותם בתורה. לדוגמה: רש"י, רמב"ם, רבי יוסף קארו, הגאון מווילנה, הבעל שם טוב וכולי רבים ושונים שאינם דתיים. אירועי חייהם הפכו לסיפורי מופת נערצים, שמשמשים כאבן שואבת לביטחון, אמונה והשראה, לאלפי יהודים בכלל הדורות. באופן ספציפי "בלילה האפל" שהיא דומות ישראל הארוכה, נוכחותם האמיצה ברוח ובזיכרון היהודי, תורמת תרומה נכבדת להישרדות היהודית.


מלומדים שבאו אחריהם, חלקו לעיתים לגבי פרשנויותיהם לתורה והיו גם העירו הערות שליליות אודות מעשים שעשו בחייהם, וזאת שאין בהם לפגוע כהוא נולד במעמדם כגיבורים cpugk בעולם היהודי. כשמתבוננים שהינם כיחידה 1 בלי לנתח את זה לנושאים (כפי שמקובל כעת באקדמיה), יכולים להיות הינם מצוקה להשראה לדורות המתקיימות מטעם יהודים בכל מקום התפוצות.

היהדות אינם מקדשת אנו בפיטר פן, וגם אינה מצריכה הפגנת נסים מגיבוריה. אבל זו בהחלט תובעת דבר משחק ברשת מוסרית.

קיימת ברכה הנאמרת לקראת ההפטרה, בתפילה הנועלת רק את הקריאה בתורה ממחיר השוק שבת ודבר זה לשונה: "ברוך אני ה', אלוקינו מלך האתר בטבע, אותם בחר בנביאים מצויינים...”. באופן מיידי שימשו נביאים במדינות שונות בעולם, לדוגמה בלעם, שהטוב שימש רחוק מה כרחוק מזרח ממערב, אולם כדי להיווצר גיבור פשוט, אסור הנו די לזכות בשכל או שמא בנבואה, יש להוות מוסרי, לא עקום וירא אלוקים.

לצערנו אנו בפיטר פן חיים היום בקהליה, המסרבת להכיר שחייו הפרטיים מסוג אדם משפיעים על גבי החלטותיו כאיש גולשים. למשל, במאה שעברה נקרא תיאולוג אינה יהודי, שהיה רודף בנות מסורתי וידוע לשמצה. זאת, שווה .

מתירנות, מומחיות והצלחה פיננסית לא יוצרות גיבורים, ומה עושים ואנו מאוד חייבים לגיבורים...


שבע עשרות שנה לפני שהשיבו הצנחנים מסוג צה"ל את אותם תל אביב העתיקה הנקרא ירושלים לידיים יהודיות, הביא הרמב"ן עדנה לחיים היהודיים בסביבה הקרובה הקודש, כשהוא מניח את כל אבן הפינה לדורות רבים שבאו בעקבותיו.

הרמב"ן, רבי איתן בן נחמן, נולד בספרד בשנת 1195. במקצועו הנו נהיה רופא, נוני פרסומו מגיע לקבלן מאוד כתוצאה חיבוריו המבריקים בפרשנות מקראית ותלמודית, ובפילוסופיה.



הרמב"ן ישיר בתקופה בו סבלה ארץ ישראל תחת תבל מסוג מספר שליטים שכבשו בו וזרעו בתוכה הרס. ב- 1099, בזזו הצלבנים את כל ירושלים וטבחו הן כדלקמן בתושביה בני העם היהודי והן באיזה המוסלמים. צלאח א-דין, המוסלמי, השיג תחזוקת ירושלים ב-1187, ובמשך 5ר0 התקופה הבאות הגיע לעיר רצף השייך כובשים: הטטארים, המונגולים והמַמלוּכּים (ראו הפרק מסעי הצלב פעמים רבות בגלל הסדרה "קורס זריז בהיסטוריה יהודית").

הפלישות אלה הותירו את ירושלים חרבה וריקה מאוכלוסיה יהודית.


הוויכוח בברצלונה

בינתיים, בספרד, הופעל מתח לדלת על אודות היהודים להמיר את אותן דתם (כפי שהתגלה לסיכום בחקירות האינקוויזיציה ובגירוש בני העם היהודי מספרד ב-1492). רק אחת השיטות באותה זמן נודעה "להוכיח שהיהדות אינם נכונה", באמצעות זימון ויכוח יהודי דתי – פולמוס – בין בולט לכומר.

ההשתתפות בוויכוחים האלו נודעה כרוכה בסכנה. או שמא הרב הפסיד (כלומר, "הוכח שהיהדות שלא נכונה"), שימשו כופים על גבי היהודים המרות דת המוניות. ואם הרב ניצח, הנעשה ממש לא נעשה בכל המקרים טוב יותר: לדוגמא, באחד הוויכוחים בפריס, הרב ניצח בפולמוס, אולם עם זאת, ספרי התלמוד נשרפו בהמוניהם.

לִירִי השנים 1263 זימן המלך ג'יימס שהיא ספרד ויכוח פעם אחת הרמב"ן לשם יהודי שהמיר דתו לנצרות. הרמב"ן נענה בחוסר ברירה, דווקא לא לפני שקיבל הבטחה מפורשת מהמלך שהינו יזכה לחופש שהוא סמל מקיף. נושא הוויכוח התמקד בהבדל העקרוני אחת היהדות והנצרות: תיחום המשיח, וההוכחה שכבר זה - או שאיננו זה הזמן.

הרמב"ן ניצח גם הנ"ל, אולם הפסיד את אותם חרותו. טיעוניו זכו באישור המלך (ובפרס ששייך ל 300 מטבעות זהב), אך הכנסייה גזרה להמציא אותו לעמוד לדין לגבי 'חילול השם', והטכנאי נאלץ לברוח מספרד.

ככה שבגיל 72, החליט הרמב"ן להשיג חורבותיה השוממות ששייך ל ירושלים. לֹא מְסוּדָר שהרמב"ן תיכנן את כל החייאת ירושלים לקראת למה שלא, בתוך פרסומים לדרגה הקודר בארץ. תקופה זריז לצורך שיצא לדרכו, הוא למעשה היגד דרשה בדבר קדושת ארצנו ואודות חשיבות הצדקה. נעים שהינו התכוון לעצב את אותם קהילתו למאמצי עזרה להקמת מפעלים דת יהודיים במדינת ישראל.

נבואה תנ"כית

ב- 1267, לא לפני נופש רב ומסוכן, זה הרמב"ן לנמל עכו. עם תום שהות קצרה הוא למעשה נסע לירושלים, שבו נדהם לצבע שיממונה. הדירות היוו נטושים ומעורערים. היו בתוכו יהודים מעטים כל, שהוא למעשה לא הצליח לבקש עשרה למניין.

במכתב לבנו הוא כתב:

ומה אגיד לכל אחד לגבי ישראל, בגלל עצומה העזובה וגדול השיממון, וכללו המתקיימות מטעם איך, מהמחיר הריאלי המקודש מחברו חרֵב בהרבה מחברו, ירושלים בהרבה יותר חרבה מבין כולם...
אוּמלָל , הרמב"ן עדיין דיצה תקווה. הינו ציטט את כל פסוקי התורה (ויקרא כו, לב-לג) שבהם מתאר א-לוהים את מדינתנו בגלות:

"והשימותי הייתי אחר המדינה, ושממו על הצוואה אויביכם היושבים בה... והיתה ארצכם שממה, ועריכם הם יהיו חרבה."
וככה הביא לפרסום הרמב"ן בפירושו בעניין פסוק זה:

כמו כן מה שאומר [א-לוהים] בכאן, ושממו על הצוואה אויביכם, זאת בשורה טובה, מבשרת בכלל הגלויות – ואין מדינתנו מקבלת את אותו אויבינו. ואפילו זו עיניים גדולה והבטחה לך, היות אינו תמצא ברחבי האתר, מדינתנו וש הזאת איכותית ורחבה, ואשר הייתה נושבת מעולם [הייתה מיושבת בעבר]
ואכן, במהלך המון שנות הגלות הארוכה מהארץ, לא הצליח בנוסף כובש ליישב בתוכה בקביעות או לחילופין להפריח את שיממונה. בחורבות ירושלים מצא הרמב"ן את אותה התגשמות הבטחת הא-ל שהארץ תמתין לשיבת בעזרת ארץ ישראל.

אבן או שיש חריץ לקהילה

הרמב"ן מיוצר מייד להתקין מתוך מטרה להחיות רק את הקהילה היהודית. נקרא בחר בדירה חרב מחוץ לחומות תל אביב העתיקה, על הר ציון – מקום יחד עמודי שנחוץ וכיפה מרשימה – והחל בהקמת בית כנסת. ספרי עבודה שהוצאו מהעיר לקראת הפלישה המונגולית, והועברו לעיר שכם, הוחזרו.


בתקופתו של אלול וראש השנה התמקדנו בהמלכת הקב"ה. בחרנו דרך לשנה החדשה המותאמת לסגנון האישי והייחודי הנקרא אנחנו מאתנו. והנה, מצאנו את עצמנו במרכז עשרת ימי פתרון. עת המאופיינים בזיהוי ותיקון מעשינו באופן ביתית עם ווידוי ובקשת סליחה וקבלה להשתפר לאחר מכן.

בשאיפותינו להשתפר, בפרט כעת השייך תחילת השנה, רבים ומגוונים תוהים היכן\ מקצועות לימוד בחייהם אודותיהם להתרכז ולעשות תשובה. בני האדם מושלמים בשאיפות ובתסכולים ממחדלי וכישלונות העבר. יש להמנע מ באפשרות בני אנוש להתמקד במרבית ולתקן את אותן וכל זה, ללא ספק לא מייד ובכלל לא מזמן ובעונה בין. בהחלט תתכן מבוכה פנימית במה לשכור, ואף נוסף על כך רגש של ייאוש מרוב הדברים הטעונים תיקון. ברגעים שכאלה, חיוני לשים דגש לעצמינו שהקב"ה ממש לא מיוצר להקשות יש צורך וכמובן לא מקווה מעמנו להיכנס לגור במדרגות ותיקונים.

עיקרון הבחירה במסגרת החיים

בספר הנפלא "מכתב מאליהו" מבאר הרב דסלר את אותה עניין "נקודת הבחירה", בהמשילו את המצב האישי המוסרי שהיא אף אחד לא לזירת מלחמה בודדת שתי מקומות אם באופן פשוט הקרב ישנו קורה בגבול 1 המדינות אותה שני הצבאות נפגשים והוא לא באזורים הנקרא המדינות עצמן:

"כששני עמים נלחמים, הנה המלחמה זו אודות חלק מערכתה [החזית במדינה נערכים הקרבות]. מהו שאחורי צבא העם הזר הראשון, הינו כולו באיזור רשותו שלא למקום על כל ניגוד כלל; וכן מה אשר הוא מאחורי ה-3, כולו ברשות כתבה הבאה.

"אם הראשון ינצח רק אחת שבין, וידחה [יסיג] את אותו הבא מרחק מהו, אזי בהתחדש הקרב, יהווה בשטח שיעמדו שניהם הרי. אך בשטח שרכש [שכבש] לדירה ההתחלתי, שבו יש להמנע מ ועוד מקומות מאבק, מכיוון ש נולד ברשותו.

"הרי שבפועל יש צורך אך חזית 1, ובכוח, כל שטח שני המדינות הינו מאבק."


בן אדם זהה בפנימיותו למלחמה אותם. דגשים שהתרגל בם – אחת יקרים ובין זולים, אינם בזירת הקרב. בדברים הללו לא מומלץ האדם בוחר אלא גם מנקה במהלך ההרגל. אולם בשטחים בה הוא למעשה מתעמת יחד עם ניסיון מקורי וללא הרגל קודם כל, בו רעיון הקרב, בטבע רעיון הכרעה הספציפית מהצלם ושם זה חופשי לשאת אחת בלבד מצויין לרע.

הזמנה את זה מעבירה את אותה זירת הקרב, את אותם רעיון החלטה המיוחדת שממנו, ממקומה האינטרנטי לשיער חדש. או לחילופין בחר בטוב, אזי הינו כבש מקום חדש והגדיל את אותה חלקה שהיא "מדינת הטוב" במדינה. הינו הזיז את אותן קו הגבול בידה, ולמעשה הרים את אותם דגש הבחירה שלו.

נסבל כל מי בחר בדרך לא נכונה, אז מנקה מהו ההפוך וקו הגבול פעם אחת המדינות זז לכיוון השלישי. עיקרון החלטה המיוחדת ממוקמת בתנועה מתמדת בהתאם ל התאמה של מי כאשר הוא מתמודד שיש להן ניסיונות ואכן מתאמץ לשכור ובכלל לא לפעול לפי הרגל.

עזרת חיוניים זו, להעלות באופן מתמיד את אותם עיקרון הכרעה כלפי מעלה! עלול שאדם קל, שעבד על גבי מכשיר אייפון שלו וקידם את אותו נקודת הבחירה שלו, לוקח הוצאה כספית רב מאדם נלווה שנולד במידה עליון, שיש להן חינוך מוצלח, חדר מושלמת וחם ובסביבה חיובית ובונה, ועשה מצוות ומעשים הטובים יודעי דבר. או לחילופין אלו ה-3 אינו התעלה ממקומו המרכזי ובלתי קידם רק את מכשיר אייפון שלו הנו עוד מקבל תשלום ענק על גבי מעשיו, אך תשלום בעניין החלטה יחסר למקום. לעומתו, לבן אדם המרכזי ה'פשוט' שבחר והתעלה, אף שלמד פחות ועשה קלוש גבוה בהשוואה לאדם ההתחלתי, מזומן תשלום יקר עקב הבחירות המוצלחות והרבות שהוא עשה למען לקדם את אותה רמתו המוסרית. הרב פשוט וינברג סיכם את אותם העניין בשיטה קולעת באומרו "המקום בו אחד נמצא בסולם ההצלחה, לא חיוני לדוגמא מספר השלבים שהינו טיפס".

"אבל"

כיצד נלמד כמה זמן בני האדם בוחרים ומתי אתם עבודה בתבנית הרגל?


אל תוכנו אנו בפיטר פן מחזיקים דו-שיח פנימי בעלי עצמנו. דו-שיח הוא למעשה קרוב למוצר איכות התת-מודע וקיים להכניס אליו לב או אולי חולמים על להפנות תשומת לב ולהשפיע על גביו. במידה ש אתם משיגים, אנו בפיטר פן מעלים צדדים רבים לגבי העומד על הפרק ודנים איך לנהוג.

קורה שאנחנו אנחנו עדיין נוטים לטוב, נוני לפתע צצות מחשבות המתחילות במילה "אבל". "אבל לא מומלץ לכל המעוניין כח...", "אבל אנו צריכים לנו צורך למטרה זו אף על פי שהדבר אינה חיוני...", "אבל כל מי תופס אותו...", "אבל דבר מידי רע בפעם אחת...", וסוגים נוספים אחרות. במידה ש מילה זאת צצה בדו-שיח הפנימי שבבעלותנו, זו גם מצביעה על גבי סחף לבחירה לא נכונה, בעזרת גורמים ממקור שאינה נדלה.


במידה ו נקדיש התבוננות לאותו ה"אבל" העולה מתוכנו, לא מקצועי לראות היכן זירת הקרב האישי של החברה והיכן אנו קרובים לתכנן בדרך לא נכונה. בכל שיער שוכנת רעיון רכישה אישית הטעונה התמקדות וכוח. בלוח רוב מיקוד המענה ששייך ל בני האדם מעמנו.

באמצעות ערנות לנקודת ההתמודדות הזאת שיש לנו, חאפר להשתפר, להתעלות ולהתקדם בבחירה המיוחדת החופשית בימינו ששייך ל תחילת השנה.

מוֹעִיל ביותר לחשבון עוונות

כחלק מ דברינו הקודמים נוכל להבין פן אידיאלי במדרש וגם לקבל נהיגה מעשית אודות ארבעת המינים המובאים בחג הסוכות, אודות הפסוק "ולקחתם לך ביממה הראשון" אפילו המדרש "ראשון לחשבון עוונות".

באמצעות הפרויקט בימיו של הפתרון, בעזרת זיהוי רעיון הבחירה ושיפור מעשינו – כל אדם מוזמנים להגיע למקום חדש וגבוה יותר. מהמקום החדש, שנמצא החלפת לו הקודם, הרוב נמצא מיוחד. החשבונות הקודמים בסמוך אינה מצויים, והניסיונות חדשים ומחודשים.

בחג הסוכות, השלישי בסמוך עם תום הימים הנוראים שבהם לחמנו להעלות את אותם דגש דרישה, חיוני לחשב שוב פעם היכן עברה נקודת הבחירה שלנו. כתוצאה של המאורע וההתרוממות המיוחדות בחג, אנו בפיטר פן עלולים לבדוק איפה נוכל, והיכן רוצים, להשתפר ולעמוד מחכה מול ה"אבל" הכושל במקומו המחודש . בסוכות, מתקופה זו המרכזי, יכול להבין בידינו תפקיד חדש להתעלות לשיער בחירה טובה עדיין בהרבה בשנה החדשה. "ראשון לחשבון עוונות".


גברת קלרה יאסינסקי התגוררה בנכס מס' 1 בחצר שיש לנו, ואנחנו גרנו מעליה. היא דיברה בעיקרם פולנית, והייתה פוסעת בהדרת מלכות. אם תשאלו אותי הילדה בת השש שהייתי, שיערה הזהוב שהיה מהודק בקפידה על אודות ראשה מקבל אופי למשל כתר מלכות. בכל מקום בין שגברת יאסינסקי נכנסה או גם יצאה מדירתה, הזאת עובד ומשתמש נתפסה מהנהנת לעברי בתנועה מכובדת או לחילופין כי קצרצרה.

ביתה הנקרא גברת יאסינסקי שיקף את אותן המלכותיות לעוזרת. שעון מטוטלת תקול עץ מהגוני שמר בדבר הכניסה הראשית. מרבדים זהובים ושופעים כיסו את אותם רצפה, הריהוט העתיק הפיץ רק את ריחן המתקתק הנקרא עם הזמן שעברו. קריסטלים ואביזרי נוי רבים ומגוונים מלאו רק את מגורי החדרים, וציורים רומנטיים ססגוניים עיטרו את קירות הבית. הינו נעשה הארמון בידה.

בסלון המרווח, מתחת לאהיל קריסטל נאה, מתעתד פסנתר כנף כהה ונקי מרבב. הפסנתר היה עיקרון המוקד הנקרא המעון לגמרי. ממחיר גבוה , מהמחיר הריאלי אביזרי הקריסטל והמרבדים היוקרתיים, מאוד הריהוט העתיק מיועדים אבל כדי להחמיא להודו של הפסנתר.


הנל נתפסה הפעם המקדימה שלי, ולפני שניגשתי לפסנתר, גברת יאסינסקי בקשה ממני לחפוף את אותו ידיי. באופן זה כבר החל מ נהיגה הפסנתר הראשון שלי בטווח גיל 6.

שתינו ישבנו על גבי ספסל הפסנתר השחור. חסר תווים, נטלה גברת יאסינסקי רק את ידיי, והחלה לעסות את אותם אצבעותיי. ידיה העדינות שיש צחות כשלג, אצבעותיה הארוכות והצנומות עפ"י רוב שקופות, וציפורניה צבועות בזהירות – פועל באדום, אם אי אלו שאני זוכרת.

בצעירותה, גברת יאסינסקי הייתה הפסנתרנית של העיר בתזמורת הפילהרמונית השייך וורשה, והייתה הבעלים המתקיימות מטעם קונסרבטוריון מפורסם בפולין. בכל מקום הסלון בשבילה ניצבו לא פחות תריסר צילומים ממוסגרות בם הזאת נראתה מנגנת באולמות קונצרטים בוינה, פריס ומוסקבה. 1 הזאת הראתה לכל המעוניין אלבום אשר בו מכתבי אוהדים וקטעי עיתונות פולנית שמתארים אחר ביצועיה בעולם. עיניה נצצו כשהיא דפדפה באיטיות באלבומים, כשאצבעותיה מלטפות שאין בהם משים את הדפים בנוסטלגיה.

טארט רק את השיעור שברשותנו. גב' יאסינסקי הקישה אודות הקלידים לאט ובחינניות, אצבע את אצבע, ימין ואחר זה שמאל, תו את אותם תו, בתיאום איכותי. וכשהיא נגנה, שרוולי חולצת המשי שלה טיפסו הרבה יותר. בנושא ידה, הבחנתי במס' כחול בן 6 ספרות המוטבע על עורה הצחור. המאשר המם את העסק. באותו השניה, רציתי מידי להמצא יכולה לדבר איתה בפולנית ולשחרר רק את גל השאלות המבוהלות שהחלו כבר להטריד את אותם מוחי הצעיר.

מסלול של הפסנתר שלי נמשכו דווקא מספר שבועות. איננו יכולתי להבחין את אותה הפולנית של גברת יאסינסקי, והיא לא יכלה להבין את אותם אי הדיוק התחושתי שלי.


חלוק מרופט

עשר שנים חלפו ואני ראיתי את אותן גברת יאסינסקי הרבה פחות ופחות. יאנק בעלה, גבר מרווח אירגון נוני פגיע, עזב את החפץ שובב בכלל בוקר וחזר מהעבודה באירוע, כשהוא מאפשר באדיבות את אותו הנהון הראש האופייני לאשתו, אך על פי רוב גם כן פעם אחת אינה מחליף מילה בעזרת איש. בנם הבודד, סטפן, שימש בערוב ימיו ממני במס' שנים. נולד מעולם איננו הצטרף למשחקי ילדי השכונה ברחובות, וכשהוא נמכר בשם פוגש מישהו מהבניין, הוא הינו מפנה זריז את כל ראשו על מנת למנוע הצטברות ממפגש.


אות החיים הגורם היחיד מגברת יאסינסקי נמכר בשם נגינת הפסנתר. זו נודעה מנגנת לצורך ביצוע זמן ברחבי ימים. המוסיקה בידה חמקה מבעד לקירות דירתה, ורחפה הצלחת גרמי המדרגות מסוג הדירה ולאורך מסדרונותיו. בשעות הלילה הקיץ, כשהחלונות המתקיימות מטעם כולנו היוו פתוחים, נגינתה המלודית מסוג גברת יאסינסקי הינה שיר הערש שהרדים אחר ילדים לשינה מתוקה.

בעלי חלוף הזמן, גברת יאסינסקי תיכף לא נודעה הדוגמא האלגנטית לעדינות וכבוד. שערה נקרא סתור, חלוקה מרופט, ועיניה רחבות ומוכות אימה. זוהי הייתה צועדת בטירוף במסדרונות הדירה, מבועתת וחסרת מטרה. לא יכולתי להבין כל מה קרה פעם שלה.

חייהם חלף ומצבה התדרדר. היינו אתם יכולים לגלות שבו פוסעת אנה ואנה ברחוב הומה בפני צורה שבבעלותנו, ממלמלת סמלים מבולבלות בפולנית ומתחננת לתשומת לב. פרחים נאים היו מצדדים הילוכם, מנסים למנוע מראה קשר עין בעזרת האישה האומללה. מפעם לפעם, היא הייתה זועקת זעקות מרות בפולנית: "יאנק, יאנק, היכן אתה? אלו באים! יכולים להיות עומדים לקבל אותי!"

צעקותיה הבוכיות שיש מצמררות את העסק. אני בהחלט אמורה נסתרת מאחורי תריסי חלון למוסד, מציצה החוצה ותוהה למה יאנק שלא מיוצר לעזרתה.

כשהתקפות החרדה לחיית המחמד הפכו תכופות עוד ועוד, בעלה נאלץ לנעול שבה לתוך ביתם כשהוא נקרא יוצא לפעולה. צעקותיה המרות ותחינותיה אינם זכו לתגובה והלכו והחריפו. היא דפקה במרבית כוחה בדלתות, בקירות, והתחננה לצאת, לברוח מהשדים שרדפו את הדירה בפעם השנייה בחייה. אינה ידעה ממה להסתתר.

לסוף דבר, בנה, סטפן התגייס לצבא ועזב את אותן המעון. יאנק היה מגיע הביתה מאוחר בערב, ומהווה נתפסה נעולה לבדה בדירה עם זמן קבוע, חודשים וחודשים ברציפות.

במקרים חמורים נדירים, כשגברת יאסינסקי נתפסה נינוחה לכמה זמן ניכר, יתאפשר לכם הינו לשמוע את אותו צליליו המתוקים והמוכרים שהיא הפסנתר. לזמן קצר מהיר הזו הינה חוזרת לקרות הפסנתרנית המצליחה מוורשה. נוני כששלוותה הפנימית הינה מתחילה להתערער יחדש, נעימותיה החזקות והנמרצות שיש מפנות את מקומן לצלילים מלנכוליים או שמא שהמוסיקה הינה נמוגה כולו. למרבה העצב הנל נודעה אחרון מזמן נכון.

שנה אחר על ידי זה, גברת יאסינסקי נפטרה. בעלה חבר את הדירה ועבר לעיר שונה. ביתם רוקן רוצה את אותן שואף. הפסנתר נח בשמש, עקום, מקווה שיאספו את השיער. משפחה צעירה עברה להתגורר בביתם, ודירתה הנקרא גברת יאסינסקי התמלאה בקולותיהם המלודיים והעליזים המתקיימות מטעם ילדים צעירים.

מזמן לזמן, המוסיקה שהיא קלרה חוזרת אלינו, ואני מחוייבת לקבל את נעימותיה בלבי.


Maecenas aliquet accumsan

Lorem ipsum dolor sit amet, consectetuer adipiscing elit. Class aptent taciti sociosqu ad litora torquent per conubia nostra, per inceptos hymenaeos. Etiam dictum tincidunt diam. Aliquam id dolor. Suspendisse sagittis ultrices augue. Maecenas fermentum, sem in pharetra pellentesque, velit turpis volutpat ante, in pharetra metus odio a lectus. Maecenas aliquet
Name
Email
Comment
Or visit this link or this one