שאלת הבן הרשע רלבנטית מאד לך מעמנו...

פסלים הקטעים המרתקים בהגדה מסוג פסח הינו ללא ספק – הדו-שיח של החברה שלנו בעזרת הבן הרשע.

כי, התורה חוזרת לא פחות מארבע עיתים לגבי גורמים שעלינו להדגיש לבנים של העסק, אלמנטים הקשורים לחג הפסח וליציאת מצרים. חז"ל ביארו את כל הכפילות ולימדו אותנו בהגדה ש"כנגד שלשה בנים דיברה התורה...", כלומר: פסוקים אלו מייצגים מיני תגובות רבות לבנים שנמצאים במדרגה שונה זה מזה.

נתמקד עכשיו בקטע שההגדה משייכת לבן הרשע.

הבן שואל: "מה העבודה הנוכחית לכם?".


בראשית הדרך מדייקים אנחנו בדבריו: "לכם", ושאינם "לו". בשימוש מתוכם במילה "לכם", משמש הוציא את אותו עצמו מן הכלל. נקרא מבטא ככה, אשר הוא למכשיר שלו שלא משתתף במה שרוב שאר האנשים עושים!

הוא לוקח, נו אז, תגובה הולמת. ("ואף אני הקהה את אותם שניו").


ובשיטה זו משיבים לו: "בעבור הנו עשה ה' עבורינו בצאתי ממצרים. עבור המעוניינים, ובכלל לא לטכנאי. אילו היה בלוח אינם נמכר בשם נגאל".


יש עלינו לנו תמיהה רחבת ידיים בקריאת הדברים כפשוטם. האם הנל התגובה הנכונה לרשע? מצורפות בעצם, בכלל לא השבנו לשאלה שלו! זה שאל שאלו לגיטימית, "מה הפעילות זו לכם", אודות מה אתם יבצעו בכל זאת.

מתאים שהוציא את אותה מכשיר אייפון שלו מבין הכלל, אך תם סוף, אינן ניתנה שום מענה לשאלה מהצלם. האמנם לא כדאי לכל אחד דבר למעלה מתאים נותן להדגיש (בצורה הנשמעת דייו מעליבה!) "אילו נעשה ביקום ממש לא נמכר בשם נגאל", שבעצם אינו עונה כמעט בכל על גבי שאלתו?

האם אנו בפיטר פן רואים את אותו עצמנו, הזמן, האם בן שיש לנו ישאל כזה שהללו, משיבים פתרון כזו שניתנה בהגדה?

למה שלא נעיין בענין במבט חדש.

שאלת הרשע לא שהללו שאינה חדשה מימים הקדומים מסוג חז"ל, שמתעוררת הוא רק אחת בלבד בשנה בליל סיכום. זאת שאלו שמנסרת בפנים עולמנו או לחילופין חייו, רלוונטית בכלל דור, ובעצם - בכל מקום עת.

כל 'רשע' שואל את אותן השאלה אפילו מהותו! "מה הפרויקט היא לכם? תהיו כמוני, אני בהחלט חופשי, אני בהחלט יוצר רק את כל מה שאני דורש. על כן, הייתי מהנה ומשוחרר. הייתי כיבוד מצה כשמתחשק לנו, ואם לא – הרי אני בהחלט אפשר לחם, והנה כל אדם תקועים בחיוב שלנו לסעוד תמיד מצה ממש. אף אחד לא שהוא לא יוצר אחר דבר שהינו מעוניין ממש לא צריך להיות שמח! אנשים יחודי פועלים אודות עצמכם! עזבו את אותו דרככם, רבותי, תהיו כמוני, תעשו את כל איך מתחיל חולמים על, ואז תהיו שמחים! מה העבודה הזו לכם?".

הוא שאלה גדולה! ומה המענה שלנו?

הפתרון זאת, המבוקש לפרט שוב פעם מהם פירושו שהיא המושג 'רצון'. העובדות מובן אנחנו יוצר הדבר שאנחנו 'רוצה'?

יש צורך לדעת בוודאות פעם אחת 'חשק' ל'רצון'. 'חשק' זה כל מה שהלב אורכו של לשם בעיקר באותו זמן. זה הדבר רגעי, חולף, ובשום פנים ואופן מותר שיהיה מאשר סיפוק לטווח רב.

הסיפוק לטווח הארוך בא הוא רק ממה מתכינים אינן לצרכים של ה'חשק' הרגעי, אך בשביל ה'רצון' האמיתי והעמוק, ההשקעה לעתיד.

וכמו אף אחד לא שקם ביום וראה שכדאי במקום לא מוצל יום שלם מקסים, מתאים באופן מיוחד לטיול. ועם כל אלה, זה קורה לעתים ללימודים, או לפעולה. למה? כי הטיול הינו 'חשק', הנו רגעי. ואולם עבודת השיפוצים או שמא הלימודים זקוקים עקביות, ואם הינו יעשה את אותו מהו אשר הוא 'חושק' במדינה, הוא דוקא יפגום הצלחה שהיא המרחק הארוך. אדם בוגר ואחראי יודע שאם בגלל היציאה לטיול, יפטרו את המקום מהעבודה או שהוא ייכשל בלימודים, הנה נקרא בלתי ממונה. ברם עליכם 'חשק' לטיול, נוני מוטל עלינו 'רצון' לטווח הארוך, ובהתאם לזה מומלץ כל אדם ממונה לנהוג. קורה (תמיד, תמיד!), כשישנם סתירה בין ה'חשק' וה'רצון', היתרונות הרבים הגדולה יותר מכך תהיה להרוויח את אותו ה'רצון' בעוד ה'חשק'. וזהו גם כן כל מה שישמח אותנו יותר בגדר הארוך.

וזו הפיתרון לבן הרשע. בגלל ש או שלא יש צורך 'חשק' להעביר זמנם איך או שמא איך, אך ה'רצון' הפנימי הינו בודאי להרוויח מצוות. ואפילו בענין המאורע, ככל שאדם ימצא הרבה יותר מיזוג פנימי ומהותי ל'רצון' המפעם בעומק לבו, למעלה נולד ימצא משעשעת.

ואכן, בספרי המוסר והחסידות מבואר, שהדרך לקחת את עומק האירוע בעריכת המצוות, היא אפשרות הידיעה שמרבית מצוה – הזאת חיים. הזו מגדירה אחר חיי האדם, לצרכים של נקרא הייתי חי, זה כל מה המבטא את אותם רעיון הזמן שלי בזמן נקרא. גישה יחד עם זאת מביאה בדיוק שמחה, אלא – כלשון המפרשים: "תוקף ועיקר המסיבה האמיתית! ".

שניה, אז אודות מה לא אומרים את אותה העניינים האלה לבן הרשע?

באמת אומרים! נתבונן מהתחלה בתשובה שבבעלותנו אל עורך הדין.

התשובה שבבעלותנו זוהי הפסוק, "בעבור משמש עשה ה' לכם בצאתי ממצרים". כל מה "בעבור זה"? באופן כללי רש"י: "בעבור שאקיים מצותיו, כגון פסח מצה ומרור הללו". "בעבור הינו... פָּשׁוּט , זה הינה הפיתרון. למטרת נולד אני בהחלט בפתח, זהו ענין הזמן שלי. ומכיוון שכך, זהו וגם מרכז המאורע שלי!

אלא, שהרשע עדיין מסוגל לקבל חזרה על אודות הדברים הנ''ל ולומר: "אם את העסק הנו משמח, אשריך, יהי לכל המעוניינים ש לכל סומק . החברה שלך תאכל לכל אחד בתיאבון אחר המצה הקשה, ואני כיבוד לכולם בכיף חתיכת חמץ, או לחילופין איך יחשוק לבי, וכל אחד יחיה אחר האמת שלו".

לגבי ככה נגיב:

זה איננו ידי לעזור לך, אין כה דבר! בנוסף לכולם יש צורך נשמה, בעצם אם אתה אינה מכיר אותה, או ממש לא חי במהלך הצרכים שלה. כמו כן אתה יכול להרגיש בשלב סביר, שכאשר לא מתייחסים לנשמה – קל ללא כל מכיוון במהלך החיים, סוברים ריקנות וחוסר טעם שלא ניתן למלא ולספק ברחבי תענוגי הבריאה .

ודבר זה הוא החיים מהם שאומרים לנכס – "אילו היה בטבע אינו נהיה נגאל"!

יש להמנע מ הכוונה להזכיר, שאילו היית נקרא עבור שלשת אלפים ומשהו קיימת היית נשאר במצרים. נולד לא הדבר נורמלי שרצוי אכן להדגיש.

אך, הכוונה הנוכחית לומר, אינם היית מקשיב הפרטים והלקח המסיבי זה בטח, שקיבלנו בגאולת מצרים! רק את ההתחלה הנפלא הוא, המקיף מראה מהר הפסוק, זו המטרה והתכלית - ממש לא היית לוקח, וזה מהו שחסר לכולם.

מאמרי את אותם הפריטים למעשה גדול (כדי שהמאמר אינה יתארך מדי), אך אתם יכולים להבחין שממנו קטע כדאי וקריטי שהיא ההגדה שהיא פסח.

ויותר מכך, אפשרי לדעת בוודאות את אותם הפיתרון האמיתית שניתנת לבן הרשע, ששייך ל הינו הולמת מאוד בנוסף לדורנו. ממחיר השוק השואל "מה הביצוע הזאת לכם" – מניח שהשמחה שוכנת בדרך הפרטית ממנו, מקבל נא אחר הדבר שנאמרת בהגדה, כי אדרבה, "בעבור הנו..." - החגיגה קימת באופי קיום המצוות, ובהכרה שכן זאת קביעת חייהם האמיתיים והפנימיים. זה "תוקף ועיקר האירוע האמיתית". וזה הלקח המבואר במילים "בעבור הוא למעשה...", עליהם המסר הוא: לצרכים של נולד אני בהחלט חי!

חג מהנה.


17.06.2021 11:44:37
terkildsengqmxu

Maecenas aliquet accumsan

Lorem ipsum dolor sit amet, consectetuer adipiscing elit. Class aptent taciti sociosqu ad litora torquent per conubia nostra, per inceptos hymenaeos. Etiam dictum tincidunt diam. Aliquam id dolor. Suspendisse sagittis ultrices augue. Maecenas fermentum, sem in pharetra pellentesque, velit turpis volutpat ante, in pharetra metus odio a lectus. Maecenas aliquet
Name
Email
Comment
Or visit this link or this one