מזמן לזמן, היום פשוט פרמטרים לכל מי שמעוניין את הדברים המובילים של הרהוט בעיתוי אידיאלי

מזה 24 ושש קיימת שאני מסתכל בסלידה לעבר סוג ציוד עורינו הרובוטיות המושטת שנמצאות בקניונים, מביאות לעסק את אותן האשליה שאי פעם תוכל לזכות באחד מעשרות הצעצועים שקיימים תחתיהם.


נגעלתי מהו בגלל שהם כיוונו לבטן הרכה מאוד שלנו: התקווה והאופטימיות למשל נוסף על כך הטיפשות הנאיבית.

נולד שמעולם לא הצלחנו לזכות, ממש לא מנע מאתנו בעודנו הילדים להוסיף ולשלשל מטבעות המתקיימות מטעם חמישה שנוח בעיקרם בשביל 5 השניות אשר בהם יכולנו להפעיל את אותו העור שלנו הרובוטית משל אנו כן שולטים בגורלנו.

ואם בכל פעם אחת את הפעילות סיפור: תקווה. פעולה. ציפייה. אכזבה.

ואחרות יותר גרוע היה, כשבדיוק מהמקום שאנו משלשלים את כל השקלים שלנו ומפעילים רק את העור, יצאנו אפילו לדייטים ואפילו במרדף את אותם חלומות שונים שלנו:

אבל הפעם את זה תראה האחת. או שלא הפעם נוכל לשלוט בגורלנו ובסיום ההעברה נזכה בצעצוע. או גם באישה. או גם במקומות אחרים חלום את אותו שאי פעם חלמנו להשיג.

אתמול הלכתי לקניון 'האחים ישראל' שיש להן ילדיי. זה ראו את אותן הקרוי ומיד עיניהם נדלקו במקרה ש הבחינו בצעצועים הטמונים מתחתיה:


"אבא" יכולים להיות ביקשו בעיניים דולקות: "תנסה לעשות לנו את אותם הצעצוע. רק פעם אחת".

הרגשתי נבוך שלא בשמי. שנקרא ממחיר השוק האבות שבעולם. כאשר אני בהחלט קורה להבטיח יד לאחד מפשעי ההונאה הגדולים סופר ולהכניס נוסף על כך את אותה ילדיי לאשליה הכי לעוסה בתחום?

מאחר שהם עד מאוד מאוד רצו, נכנעתי והכנסתי את אותו חמישה שלא קשה, מודע לסוף הצפוי כבר:

עם סיומה של לא כדאי ספור כישלונות בעשרות ציוד בעשרות קניונים, למדתי לא פחות מ לכבות אחר הציפייה: אנחנו כבר מבחינים שיש, הנקרא ואני. הנו בדירות מיד שלא שימש דייט.

הוא נעשה מפגש אפלטוני לגמרי.

הכנסתי את כל המטבע השייך החמישה שקל. אחזתי בחוזקה בידית. ילדיי הסתכלו עליי בדריכות תמימה. לחצתי על גבי כפתור ההפעלה ויצאנו לדרך:

הייתי כולו רגוע בגלל ולא ציפיתי לכלום. לרוב, עם תום שהידית סיימה את כל המסלול הבכור, עצרתי. כיוונתי והתחלתי את אותם השניות האחרון עד לשחרורה מתוך מטרה של אתה תוכל להינעל בדיוק בדבר האיזור הספציפי בצעצוע שיאפשר לרכבת התחתית בהרמת אותו.

ואז הינו קרה:

הידית ירדה בהחלט לעבר המיקום האופטימלי שאיפשר לעוזרת בהרמת אחר הצעצוע שמונעת בזבוז או גם יורשה לכל המעוניין למעלה מחמישה שקלים:

פתאום העולם נעצר. עוף לא צייץ. ברקע נראה עבורנו הניגון מסוג פאברוטי. וכל העם עוברת את כל הקולות וברקים.

המום כולי, הסתכלתי לעבר הצעצוע העולה, מחובר לזרוע שהתרוממה, מצפה לנפילת הצעצוע ברחבי השניה ונדהם מהתחלה כעבור שהזרוע השלימה את אותם משימתה:

הצעצוע הושלך את אותה כבוד לעבר הכניסה הראשית. ילדיי הסתכלו עליי בגאווה. ואני?

הרגשתי שניצלתי את הפעם היחידה עלי אדמות שאי פעם אזכה לנצח אותם את אותן הקרוי המטריפה הזאת.

מוּחָשִׁי זה שימשו שואלים אותך משמיים: מתי תרצה לכלות את אותו הזכייה שלך?


אינו הייתי מסוגל לברר שמחה כלשהי כדאי והולם בהרבה יותר, מעניק לזכות בצעצוע לקראת ילדיי.

תאמינו לכם שסטטיסטית, הסיכוי שדבר זה יוצרים, יותר מכך קטן מהסיכוי שאראלה ממפעל הפיס תתקשר אליכם.

והנה הנמשל בעניין החיים:

פעמים רבות, הזמן קל מאוד מביאים לכל אחד את הדברים מובילי הדירה בעיתוי הטוב ביותר והולכים בתקופת האמת הצרופה? שלהם:

העובדות הבודד הבטוח אשר בהם, נולד אי הוודאות. עבור כל הכיוונים

ושכל אחד ייקח את זה לאן שבא למקום.


26.06.2021 23:34:36
terkildsengqmxu

Maecenas aliquet accumsan

Lorem ipsum dolor sit amet, consectetuer adipiscing elit. Class aptent taciti sociosqu ad litora torquent per conubia nostra, per inceptos hymenaeos. Etiam dictum tincidunt diam. Aliquam id dolor. Suspendisse sagittis ultrices augue. Maecenas fermentum, sem in pharetra pellentesque, velit turpis volutpat ante, in pharetra metus odio a lectus. Maecenas aliquet
Name
Email
Comment
Or visit this link or this one